בלונים צבעוניים קישטו את תקרת ביתנו שבירושלים,
היה זה ראש חודש אדר (התשנ״ג) 1993, ואני חגגתי את יום הולדתי החמישי.
כמה דק נסיעה מאיתנו עמדו בשעה הזאת ברחבת הכותל המערבי,
הרב ישראל מאיר לאו ואחיו הבכור נפתלי
והתפללו לקראת בחירתו של הרב באותו היום לתפקיד הרב הראשי לישראל והזכרונות צפים,
מהילד שהיה פעם, מהאדם שהפך להיות.
ב1942, בגיל חמש, ניצב הרב, אז ילד נמוך קומה ומבוהל העונה לשם ׳לולק׳,
יחד עם משפחתו במגרש השילוחים שבעיר פיוטרקוב שבפולין וצפה במפקד גסטפו מכה את אביו באלה
משום שלא גילח את זקנו ופאותיו.
בשנים שהגיעו מאז איבד הרב כמעט את כל משפחתו למכונת הרצח והרשע של גרמניה הנאצית.
הרב לאו הוא צעיר המשוחררים ממחנה הריכוז בוכנוולד שעל שערו התנוסס המשפט הנורא
׳כל אדם לגורלו׳.
קראתי את ספרו רגע לפני גיוסי לצה״ל והוא שינה את חיי ואת הבחירות אותן עשיתי מאז.
אני זוכר את עצמי כמפקד צעיר מקריא לחיילי מתוכו ואת הקטע הבא במיוחד,
הוא מובא בתחילת הספר, מתוך נאום שנשא הרב בטקס פרס ישראל ביום העצמאות ה57 של המדינה:
״ אחי שיושב כאן, נפרד ממני כמו הולך בדרכו האחרונה בתוך בוכוונוולד-
אתה ילד גדול, עוד מעט בן 8, אני חייב לומר לך את האמת: אין לנו אבא, אין לנו אמא, גם אני הולך.
אתה נשאר לבד.
אינני מאמין שהגיהינום הזה יגמר.
אבל אם התופת הזאת תסתיים ואתה תישאר בחיים, זכור כי יש בעולם מקום ושמו ארץ-ישראל,
חזור אחרי, ארץ ישראל.
רק לשם תלך. זה הבית שלנו. שם לא הורגים יהודים. זה ביתנו..״
את ׳כל אדם לגורלו׳ מצליח לפורר,
כל ישראל ערבים זה לזה.
עם ישראל חי.
עמדי.
עידן עמדי Idan Amedi
בלונים צבעוניים קישטו את תקרת ביתנו שבירושלים,
היה זה ראש חודש אדר (התשנ״ג) 1993, ואני חגגתי את יום הולדתי החמישי.
כמה דק נסיעה מאיתנו עמדו בשעה הזאת ברחבת הכותל המערבי,
הרב ישראל מאיר לאו ואחיו הבכור נפתלי
והתפללו לקראת בחירתו של הרב באותו היום לתפקיד הרב הראשי לישראל והזכרונות צפים,
מהילד שהיה פעם, מהאדם שהפך להיות.
ב1942, בגיל חמש, ניצב הרב, אז ילד נמוך קומה ומבוהל העונה לשם ׳לולק׳,
יחד עם משפחתו במגרש השילוחים שבעיר פיוטרקוב שבפולין וצפה במפקד גסטפו מכה את אביו באלה
משום שלא גילח את זקנו ופאותיו.
בשנים שהגיעו מאז איבד הרב כמעט את כל משפחתו למכונת הרצח והרשע של גרמניה הנאצית.
הרב לאו הוא צעיר המשוחררים ממחנה הריכוז בוכנוולד שעל שערו התנוסס המשפט הנורא
׳כל אדם לגורלו׳.
קראתי את ספרו רגע לפני גיוסי לצה״ל והוא שינה את חיי ואת הבחירות אותן עשיתי מאז.
אני זוכר את עצמי כמפקד צעיר מקריא לחיילי מתוכו ואת הקטע הבא במיוחד,
הוא מובא בתחילת הספר, מתוך נאום שנשא הרב בטקס פרס ישראל ביום העצמאות ה57 של המדינה:
״ אחי שיושב כאן, נפרד ממני כמו הולך בדרכו האחרונה בתוך בוכוונוולד-
אתה ילד גדול, עוד מעט בן 8, אני חייב לומר לך את האמת: אין לנו אבא, אין לנו אמא, גם אני הולך.
אתה נשאר לבד.
אינני מאמין שהגיהינום הזה יגמר.
אבל אם התופת הזאת תסתיים ואתה תישאר בחיים, זכור כי יש בעולם מקום ושמו ארץ-ישראל,
חזור אחרי, ארץ ישראל.
רק לשם תלך. זה הבית שלנו. שם לא הורגים יהודים. זה ביתנו..״
את ׳כל אדם לגורלו׳ מצליח לפורר,
כל ישראל ערבים זה לזה.
עם ישראל חי.
עמדי.
להאזנה בכל שירותי הסטרימינג: fanlink.to/IdanLitzod
2 years ago | [YT] | 455